#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב אמי בר חמא אמר דמסר האב לשלוחי הבעל וזינתה הרי היא בחנק.<br>מנ""ל הא?<br>ואימא דקרא לנכנסה לחופה ולא נבעלה?<br>ואיך סייעוהו מהברייתא ומן המשנה?"	"דכתיב לזנות בית אביה, פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל.<br>ואין לומר דקרא בנכנסה לחופה, דתיפו""ל מדכתיב נערה ולא בוגרת, בתולה ולא בעולה, ומאורסה ולא נשואה. והיינו נכנסה לחופה, דאל""כ נפק""ל מבתולה.<br>ובמתני' תנן דאינה בסקילה עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה, ובית אביה אתא לאפוקי מסר האב, דנשואה תיפו""ל ממאורסה.<br>ובברייתא איתא דאם נכנסה לרשות הבעל לנישואין הרי היא בחנק, ומשמע דסגי בכניסה בעלמא."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במשנה דמסר האב לשלוחי הבעל הויא כנשואה לכמה דינים.<br>מה הדין אם היא נתגרשה או נתאלמנה?<br>ומנ""ל דהכי הוא?"	"היא נחשבת כנשואה שנתגרשה.<br>ונפקא לן מתנא דבי ר' ישמעאל דנדר אלמנה וגרושה יקום עליה לא איצטריך בסתמא, דתיפו""ל דאין לה מי שיפר. אלא איירי במסר האב לשלוחי הבעל, וקמ""ל קרא דלא נתרוקנה רשות לאב אף דבארוסה נתרוקנה. הרי דגם כה""ג חשבינן לה כנשואה."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצווה או חובה לזון את הבנים והבנות בחיי אביהם? ומי עדיף ומדוע? (3)	"חובה בחיי אביהם אין.<br>לר' יהודה מצווה לזון בנות, וק""ו בנים העוסקים בתורה.<br>לר""מ מצווה לזון בנים, וק""ו בנות דאיכא זילותא.<br>לריב""ב אין אפילו מצווה בחיי האב."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן במתני' דאין האב חייב במזונות בתו. האם יש לדקדק מזה דמצווה איכא?<br>ומ""ט נקט בתו ולא נקט בנו? (2)"	"אי מתני' כר""מ או ר' יהודה הדקדוק נכון, דרק חובה אין אבל מצווה יש. אבל אי כריב""ב אפילו מצווה אין, ונקט דאינו חייב אגב אחר מיתה דאיכא חובה, ואמרינן דמחיים ליכא.<br>והא דנקט בתו, לר""מ דבן עדיף שעוסק בתורה, קמ""ל דאפילו בבתו איכא מצווה.<br>לר' יהודה דבת עדיפה משום זילותא, קמ""ל דאפילו בבתו ליכא חובה אלא מצווה בעלמא."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להלכה, האם כופים את האדם לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים?<br>ומה נהג בזה רב יהודה?<br>ומה נהג רב חסדא? (ב""פ ברש""י).<br>ומה נהג רבא?<br>ובאיזה אופן הדין שונה ומדוע?"	"אין כופים.<br>ורב יהודה היה מכריז עליו, יארוד ילדה, ואבני מתא שדיא.<br>רב חסדא היה כופה אסיתא בציבורא, והיה אותו אדם או אדם אחר עליו (ב""פ) אומר שעורב רוצה בנים, ואותו אדם אינו רוצה.<br>רבא היה אומר לו, ניחא לך שיזונו בניך מצדקה.<br>וכ""ז בלא אמיד, אבל באמיד כייפינן ליה מדין צדקה. וכמו שכפה רבא לר' נתן בר אמי והוציא ממנו ד' מאות זוז לצדקה."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר ר' אילעא בכותב כל נכסיו לבנו?<br>ואיזו גדולה מזו אמרו?<br>ומה א""כ תוספת החידוש דר""א?<br>והאם הלכה כדבריו?"	"הוא ואשתו ניזונים מהם.<br>ואמרו דגדולה מזו דמי שהניח אלמנה ובת אף שנישאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו, דהחשיבו לזה את הבעל כיורש ולא כלוקח. והוא ואשתו כ""ש שיזונו.<br>ודחו דקמ""ל דלא נימא דהכא דאיתיה לדידיה הוא יטרח עבורו ועבורה.<br>והוכיחו דאין הלכה כדבריו ממה שר' יונתן כפה את הבן לזון את האב רק לפנים משורת הדין."	כתובות דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכי אמרינן דעורב בעי בני, הא כתיב ולבני עורב אשר יקראו?	"באוכמי אוהבים אותם, (כשהם גדלים ומשחירים, רש""י).<br>&nbsp;בלבנים שונאים אותם."	כתובות דף מט		
